חשיבות בית המשפט העליון ובג"ץ ביחס לדיני משפחה וירושה

מאז ומעולם דיני המשפחה בישראל וכל סוגיית המעמד האישי הייתה מורכבת, לנוכח העובדה שדיני משפחה נשענים על הדין האישי, דין דתי, המשפט העברי.

כפי שאתם זוכרים, יש לנו 2 ערכאות משפטיות בדיני משפחה – בית המשפט לענייני משפחה וכן בית הדין הרבני האזורי – מירוץ הסמכויות (לבלוג בנושא - לחצו כאן) - זה יוצר ויצר הרבה פסקי דין שונים, הרבה הלכות שונות, הרבה גישות בעניינים הללו.

עם זאת אנו יודעים שהחוק קובע שערכאה שיפוטית גבוהה יותר, למשל בית משפט העליון נותנת החלטה אז החלטה זו היא הקובעת ומחייבת את כל בתי המשפט שנמצאים בערכאה נמוכה יותר כמו בתי המשפט למשפחה.

לפיכך, כאשר בית משפט העליון נותן פסק דין או קובע החלטה היא מחייבת את שופטי בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין לכן, יש לו חשיבת גבוהה.

כך ראינו לאורך השנים כי פסקי דין של העליון השפיעו ושינו הלכות קיימות או גרמו לתיקוני חוקים או הנחיות הממשלה.

בדיני משפחה הדבר מאוד משמעותי היות ויש הרבה מחלוקות בין המחוקקים באשר לנושאים מסוימים שגורמות לכך שלא ניתן לחוקק חוק ברור בנושאים מסוימים. לכן, אנו עורכי הדין והאזרחים מתבססים על פסקי דין של בתי המשפט השונים כמו למשל בסוגיות הבאות: "ידועים בציבור" או "שימוש בזרע לאחר המוות" או "צו הורות" – אין חוקים בנושאים האלה, ולכן הכול מתבסס על פי הנחיות של היועמ"ש לממשלה ו/או פסקי דין שונים שניתנו לאורך השנים, וכל פסק דין שניתן יכול לשנות את התמונה לחלוטין, ולכן תמיד צריך עו"ד בקיא בפסיקה ובידע משפטי בנושאים שהחוק הקיים לא חל עליהם.

כפי שניתן להבין, הנושאים שבהם יש מחלוקת אלה נושאים שקשורים למיעוטים, לקהילות מסוימות, נישואים אזרחיים, לנושאים חדשניים שהתעוררו בשנים האחרונות (כמו שימוש בזרע לאחר המוות או כל סוגייה של ביציות מוקפאות וכו'). לכן, כאשר בית המשפט העליון מקבל תיק בנושא כזה הוא יוצר הלכה מחייבת ובכך מסייע לפתרון. יצוין כי ישנם נושאים שבית המשפט העליון ובג"ץ מעדיפים לא להתערב כי הם סבורים שזה לא תפקידם, אלא תפקידו של המחוקק להרים את הכפפה ולטפל בסוגייה מסוימת מהחשש לקבוע הלכה מחייבת (למשל: שימו בזרע לאחר המוות צפו בסרטון בנושא כאן).

לדוגמא: האפשרות כי בני זוג חד מיניים יוכלו לעשות הליך פונדקאות בארץ התאפשר לאחר שבית המשפט העליון קבע שיש אפליה בחוק ויש לתקן אותו.

כך גם "צו הורות" (קראו בהרחבה בקישור הזה ו/או צפו בסרטון הזה), מדובר בייצר הפסיקה, אין חוק כזה, הפסיקה בעצם יצרה צו שנותן הכרה להורות של זוג לסביות על ילד שאחת נשאה את התינוק והשנייה הביאה את הביצית.

כמו כן, הכרה בנישואין אזרחיים בישראל לא הייתה מתאפשרת ללא בית המשפט העליון, היות ויש סירוב ברור לכך מטעם בתי הדין הרבניים והמחלוקות הקיימות מזה שנים. זאת אומרת היום מי שנישא בחו"ל בנישואים אזרחיים יכול להיות מוכר בישראל בנשוי ולקבל את ההטבות של זוג נשוי שהתחתן בארץ כדת וכדין. כנ"ל נישואי יוטה, נישואין באמצעות אפליקציית ה- ZOOM, לאחרונה בית המשפט העליון אפשר נישואים אלה, כלומר אפשר להיות פה בישראל ולעבור טקס נישואים ב-ZOOM, בעצם עורכים נישואים אזרחיים בארץ באמצעות ZOOM ויש לכך הכרה בארץ, וכך נחסך האפשרות לנסוע לחו"ל ולערוך שם טקס נישואים.

"מהפכת המזונות" (לבלוג שלי בנושא - לחצו כאן), לא הגיעה סתם ככה, היא הגיעה ע"י בית המשפט העליון שקבע הלכה ברורה, שכאשר בני זוג מרווחים אותו שכר, והילדים (בגילאי 6 ומעלה) נמצאים אצלם בחלקים שווים בשבוע, כמעט ואין דמי מזונות (בהתקיים כל התנאים בפסיקה). זו ההלכה הרווחת בבתי המשפט למשפחה (בבתי הדין הרבניים המצב אחר ועל כך תלויים ועומדים 3-4 תיקים בבג"ץ בנושא ואולי נקבל החלטות בקרוב), הלכה זו הביאה לשוויון בין גברים לנשים, ככה שאבות לא צריכים לשלם דמי מזונות גבוהים ללא כל סיבה.

לסיכום, ניתן לראות שבית משפט העליון ובג"ץ הם מאוד משמעותיים לתחום של דיני המשפחה והירושה, הם קובעים הלכות חשובות שלא היו ניתנות בבתי הדין או בתי המשפט לענייני משפחה או ע"י המחוקק, הם מביאים לשוויוניות, הם מסייעים למיעוטים, מאפשרים הכרה בסוגיות מסוימות שלא היו מתקבלות בעבר לנוכח מחלוקות עבר בשל ענייני דת והלכה בין חברי הכנסת ועוד.