גבר גילה אחרי 40 שנה שהילדה שלו, אינה שלו, מה קבע בית המשפט לענייני משפחה בתביעה שהגיש להונאת אבהות?

בעבר כתבתי כתבה על פסק דין שפורסם ע"י בית המשפט העליון שעסק בשאלה "האם אישה חייבת לגלות לבן הזוג כי אינו האב הביולוגי של הילד?" (לכתבה ניתן ללחוץ כאן)

אולם, כפי שאנחנו יודעים החיים משתנים וכל מקרה לגופו, וכך גם הפסיקה ממשיכה ומשתנה והנה אנו רואים פסק דין נוסף שעוסק בסוגיה זו.

פסק הדין של בית המשפט העליון בעבר קבע בגדול כי אין להכיר בתביעות העוסקות בהונאת אבהות, כי אין לאישה חובה חוקית לגלות לבן הזוג כי הוא לא האב הביולוגי של הילד שנולד במסגרת מערכת יחסים זוגית והמשפחתית ביניהם.

והנה הגיע מקרה ובו בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו החליט לברר את התביעה לגופה [תלה"מ (ת"א) 46158-07-19 מיום 04.05.2025].

והנה עובדות המקרה:

נער ונערה בני אותו גיל יצרו קשר רומנטי, חרף יחסי מין מוגנים הנערה הרתה. הנער ביקש ממנה לבצע הפלה ואולם אותה נערה סירבה. הנער אשר חשש שההיריון יפגע לו בעתיד, בכל זאת לקח אחריות ונשא את הנערה ונולדה להם ילדה.

כמובן שהנישואים לא החזיקו מעמד ואחרי 3 שנים התגרשו. הנער נטר טינה לאותה בת בגלל ששיבשה לו את השאיפות ואת העתיד שלו, והתקשה ליצור קשר אבהי עם הילדה ולכן עם הזמן הקשר ביניהם נותק.

כאשר הילדה הגיעה לגיל 40, היא עשתה בדיקה גנטית מסיבה בריאותית, אשר גילתה כי אין התאמה גנטית בינה לבין האב הרשום כאביה.

האם הודיעה זאת לאב, ואף אמרה לו גם שחושדת כי האב של הילדה הוא מישהו שקיימה עימו יחסים באותה תקופה. האב והילדה עשו גם בדיקת רקמות, אשר הוכיחה כי הוא אינו אביה ויש לה גנים שבדיים בכלל.

תוצאות הבדיקה הובילו את האב להגיש תביעת נזיקין כנגד האם בגין עילת "הונאת אבהות" המבוססת על עוולת התרמית.

אנו יודעים שבית המשפט העליון קבע כי אין מקום לתביעות כאלה, ויש לדחות אותן על הסף, כי אין חובה לבת הזוג לגלות לבן הזוג כי אינו האב הביולוגי, וזו במטרה להגן על הילד שנולד מגבר אחר מבלי שחטא בדבר.

עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דווקא החליט לדון בתביעה, לאחר שסייג את ההלכה של העליון, רק למקרים שבהם הילד נולד למערכת יחסים משפחתית, ולא במסגרת יחסי מין מזדמנים. במקרה זה לא היה מדובר ב"משפחה" ולא בבני זוג המנהלים "מערכת יחסים זוגית-משפחתית", אלא בבני נוער, צעירים תלמידי תיכון, שלאורך תקופה מוגבלת התראו אחת לשלושה שבועות, שכן האב חי באותה עת בפנימייה. בנוסף, אין חשש שבירור התביעה יפגע במערכת היחסים שבין האב לבת, מאחר שממילא קיים ביניהם נתק רב-שנים.

לפיכך, אחרי שמיעת העדים, בית המשפט פסק כי העדות של האישה, לפיה לא ידעה על כך שהרתה מגבר אחר, נעדרת סבירות ואינה אמינה ברף גבוה במיוחד. בית המשפט קבע שהאם ידעה בזמן אמת, לפני 40 שנה, שלא ייתכן שההיריון הוא פרי יחסי מין שלה עם האב ובחרה להטעות את האב במכוון, כדי שיינשא לה ויפרנס את הבת.

לאחר שבית המשפט קבע זאת הוא החליט לקבוע את גובה הפיצוי וקבע כי האב לא הוכיח את טענתו לנזק רפואי היינו פגיעה נפשית, ואף מחלת הסרטן שהתפרצה כתוצאה מגילוי התרמית, וכך גם נקבע כי האב לא הוכיח כראוי את הטענה לנזקים כספיים, לרבות המזונות.

אולם, בית המשפט השית על האם לשלם לאב סך של 400,000 ₪ עבור כאב, סבל, ועוגמת נפש שגרמה לו וכן 150,000 ₪ עבור הוצאות משפט.

המסקנה, כל מקרה לגופו, עצם זה שבית משפט קבע אחד לא אומר שהדרך נעולה, ואי אפשר להגיש תביעה במקרה שלכם.

מעבר לזה צריך לזכור שתביעות נזיקין בין בני זוג הם סוג של "טרנד" כמו תביעה נזיקית בגין ניכור הורי או פגיעה בשם הטוב והפרטיות בין בני זוג, כך גם "הונאת אבהות" – כל פעם נוצרת תביעת נזיקין חדשה ויש להתמודד איתה גם הצדדים וגם בתי המשפט, לכן יש לגשת לעו"ד שמבין בדיני משפחה ובפסיקה השונה של בתי המשפט למשפחה ובתי הדין, ולא ללכת לעו"ד לנזיקין או לעו"ד אזרחי, כי הם לא ידעו לתת פתרון מלא כי מדובר בסכסוך משפחתי בסופו של יום, שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני והדברים שם שונים כנ"ל פסקי הדין וההלכות.

לשאלות נוספות בנושא זה ו/או לייעוץ בעניין תביעות נזיקיות בין בני זוג ומשפחה, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר בטלפון 076-5384731 ו/או להשאיר פנייה כאן,

בשורות טובות❤️,

ליבנת גבסי, עו"ד ומגשרת