האם ילד שנולד מתרומת זרע יורש עפ"י דין?

בשנים האחרונות אנו עדים למשפחות חדשות, ואף לצורות שונות של הבאת ילדים לעולם וזה בעיקר בעקבות התקדמות הרפואה.

אך, התקדמות הרפואה לא אומרת שהחוק והמשפט התקדמו. כלומר, יש פער בין החוק הקיים למצב בפועל.

כך הגיע לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה (ת"ע 19419-02-23) מקרה ובו נשאלה השאלה האם ילד שנולד מתרומת זרע יורש עפ"י דין?

ואלה עובדות המקרה:

המנוח ואימו של הקטין היו בני זוג במשך שנים רבות. בשלב מסוים חתמו על "הסכם זוגיות" שלפיו המנוח יתמוך בכניסתה להיריון מתרומת זרע אנונימית ויכיר באבהותו על הילד שייוולד. וכך קרה, ב-2011 הבן נולד, הוא נקרא ע"ש אביו של המנוח ואף נרשם במרשם רשות האוכלוסין כבנו של המנוח.

שנה לאחר מכן החל משבר בין בני הזוג, והם החלו לנהל הליכים משפטיים, בין היתר בנושא חיוב במזונות הקטין והקשר בינו לבין המנוח. בפסק הדין נקבע כי על המנוח לשלם מזונות עבור הבן חרף העובדה שאיננו האב הביולוגי, וזאת לאור התחייבותו החוזית לכך, שעל בסיסה הובא הקטין לעולם.

לאחר כ- 10 שנים המנוח נפטר (ב-2022). אותה בת זוג הגישה בקשה לצו ירושה שיכיר בבן כיורש יחידי על פי דין. חרף זאת, אחיותיו של המנוח גילו זאת ועתרו לבטל את צו הירושה ולתת צו לקיום צוואה שהותיר אחריו המנוח.

בצוואה שהותיר המנוח, הוא הוריש את כל רכושו לאחיותיו והוא כותב במפורש כי לא מוריש לבן דבר ובלשון הצוואה:

"הבן שרשום עפ"י משרד הפנים כבני, ל' ----- ת.ז. -------, אינו בני הביולוגי. אין לי קשר משפחתי או קשר נפשי עימו. לא היה קשר ביננו מיום שנפרדתי מאמו, גב' א' ---. הוא זר לי ומבחינתי איננו בן שלי".

נימוקי האחיות לבקשה שלהן הייתה הצוואה שערך כאמור לעיל ב-2018 והטענה שהקטין איננו בנו הביולוגי של המנוח ואף הוא לא אומץ על ידו לפיכך, לפי חוק הירושה הוא לא יורש עפ"י דין.

האישה מנגד טענה כי הוא היורש היחידי מכוח ס' 10 לחוק הירושה (הסעיף שקובע את זהות היורשים על פי דין ובכלל כך את 'ילדי המוריש'); וכי הצוואה פסולה כי נערכה בשעה שהמנוח התקשה לראות והיה במצב קוגניטיבי לקוי.

מה קבעה השופטת?

לפני שבית המשפט החל לדון בשאלת תוקפה של הצוואה, היה עליו לקבוע אם לבן יש בכלל מעמד להתנגד לצוואה, כלומר האם הוא יורש על-פי דין ויזכה בירושה אם הצוואה תבוטל.

ומה אומר חוק הירושה?

חוק הירושה קובע כי בהיעדר צוואה יורשים את המנוח "ילדיו", אולם אינו מבאר מי עומד בקריטריון של ילד. בפסיקה הובהר כבר בעבר כי המשמעות של "ילד" היא ילד ביולוגי בלבד, ובעקבות זאת בשנת 2012 תוקן חוק הירושה, כך שגם ילד שאומץ כדין, יוכר כבנו של המאמץ לצורכי ירושתו על-פי דין.

בעבר כן ניסו והמליצו להסדיר חקיקתית את מעמד הילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע אולם עד היום זה לא קרה.

בעצם השופטת קבעה כי הבן לא נחשב ליורש על פי דין ולכן אינו בעל מעמד להתנגד לצוואה. עוד השופטת הדגישה שיש להפריד בין חיוב במזונות שיכול ברמה העקרונית להיעשות בצורה הסכמית, לבין ירושה על פי דין שכפופה לכללים ברורים ונוקשים ואינה גמישה.

כך בעצם דחתה השופטת אף את העמדה שלפיה יש להכיר בנער כיורש המנוח לאור סממנים אחרים המלמדים על יחסי אב ובן, כמו קריאה על שם אביו או רישומו כבנו בתעודת הזהות שלו. היא הדגישה שאין בכוחו של הרישום האמור לכונן אבהות אלא מטרתו לשקף את המצב הקיים בלבד, ואולם שעה שהוא סותר לאמת – שכן בפועל המנוח מעולם לא הוכר כאבי הקטין בדרכים האפשריות לכך בחוק – הרי שאין בו כדי לסייע להגנה.

בנסיבות אלה הורתה השופטת על ביטול צו הירושה ועל קיום הצוואה לטובת האחיות של המנוח. הנער, באמצעות אימו, חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

בנימה אישית, ניכר כי ילדים שנולדים מתרומות זרע, נופלים בין הכיסאות כי החוק עד כה לא תוקן ו/או הוסדר, ובעצם הם אינם יורשים כי אינם מהווים יורשים עפ"י הדין אלא אם כן המנוח/ה עשו צוואה לטובת אותם ילדים (או אימצו אותם כדין).

ובאמת נשאלת השאלה האם זה צודק? האם זה לא עיוות דין?

אדם שהסכים להביא ילד עם בת הזוג מתרומת זרע (ערכו הסכם), רשם אותו בתעודת הזהות, שילם מזונות, קרא לו ע"ש אביו הקטין איננו יורשו על פי דין, אלא רק אם עשה צוואה?

האם מדובר בעיוות דין? שהרי חלק מהזוגות הנשואים, שמביאים ילד לעולם באמצעות תרומת זרע, כלל לא מיידעים בכך את הילד (וגם לא מאמצים כדין), והוא עלול לגלות זאת במקרה שבו האב לא הותיר אחריו צוואה, כשיתברר לו שאינו יורש על-פי דין.

מה שבטוח בהיעדר תיקון חקיקתי צפוי באופק, נדרשת בכל זאת במקרה זה פסיקה יצירתית בנושא הסטטוס ההורי.. אך עד אז, תדאגו לעשות צוואה עבור ילדיכם שלא יפלו בין הכיסאות.

לשאלות נוספות ולעריכת צוואות אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר בטלפון 076-5384731 ו/או להשאיר פנייה כאן,

שלכם❤️,

ליבנת גבסי, עו"ד ומגשרת