מחלוקת חדשה בבתי המשפט למשפחה – למי שייכים מענקי המילואים?

בעקבות המלחמה, הגיעו לבתי המשפט כמה מקרים העוסקים בסוגיית מענקי המילואים במקרי של זוגות גרושים – והשופטים חלוקים בדעתם – ואין לנו פסיקה אחידה בנושא.

לא פעם ולא פעמיים, התעוררו סוגיות שונות בעקבות המלחמה, אם זה בעניין הסדרי השהות או הולדה לאחר המוות או מזונות או מעבר למדינה אחרת ומה לא, והנה עתה בתי המשפט לענייני משפחה ואף בתי הדין הרבניים מתמודדים עם סוגיה חדשה - "מענקי המילואים"- האם המענקים שמקבלים משרתי המילואים, וזאת לנוכח שירות מילואים ארוך שאבות נדרשים לבצע, צריכים להיספר במסגרת חישוב המזונות?

השאלה הגיעה לפתחם של בתי משפט רבים ובאמת אין תשובה אחידה.

כך למשל דחה בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בקשה של אם לחשב תגמולי מילואים לצורך חישוב יכולתו הכלכלית למזונות הבת המשותפת (שם המענקים והתמלוגים היו בגובה של 3,500 ₪ בחודש). בית המשפט אמר שם כי התגמולים הם אישיים ונועדו לסייע למי שהכנסתו נפגעה ולאפשר לממן טיפול בו. נקבע גם כי הם מהווים "אות הערכה והוקרה המוענק למשרתי המילואים, העוזבים את חיי הנוחות ויוצאים לחרף את נפשם על הגנת המולדת". עוד נקבע גם כי חלוקת המענקים נועדה לתגמל ולתמרץ את משרתי המילואים שנדרשים שוב ושוב להתייצב.

כך גם בית הדין הרבני בחיפה דחה בקשה של אם לשניים, לקבל תוספת מזונות עקב שירות מילואים של הגרוש ושהיית הילדים אצלה. בית הדין קבע כי יש לבדוק האם נוצר לו רווח כלכלי, ולאור הדיונים המשפטיים המיותרים, ספק אם נוצר לו רווח. לפיכך, נפסק כי אין מקום לחיוב תוספת מזונות עבור הימים שהילדים היו אצל האם.

לעומתם, בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה נקבע כי אם תקבל פיצוי, בשל יציאת האב למילואים, באופן חלקי על הטיפול בילד המשותף בן ה-5, בזמן שהאב במילואים. שם היה מדובר על אב ששילם 1,500 ₪ מזונות בחודש, וקיבל מענקים בגובה של 18,000 ₪.

שם נאמר כי קיים קושי לקבוע מה תכלית המענקים שקיבל איש המילואים. נקבע כי יש השפעה על חלוקת הנטל בתא המשפחתי, ועדיין חלקו של המענק צבוע "בצבע אישי", ונועד לאפשר טיפול במשרת המילואים ועלויות נלוות. עוד נאמר כי ברור שגם אם לא הייתה ירידה בהכנסות, או שלא הייתה פגיעה כלכלית, וגם אם לא זו תכלית המענק, משרת המילואים משלם מחיר אישי, רגשי וגופני כבד, באופן שמצדיק לאפשר לו לעשות שימוש בכספי המענק לצורך הטיפול, השיקום והחזרה לשגרה - והכול תלוי גובה המענק, סוג השירות, האינטנסיביות ומצבו של המשרת.

אולם, נקבע כי כל התא המשפחתי משלם מחיר ולא רק האב. האם גיבתה את האב בתקופת המילואים. לכן נקבע כי יש לקבוע פיצוי מסוים שישקף את הנזק שנגרם לאם. האב חויב בסכום של 500 שקל עבור כל חודש מילואים שבו אין זמני שהות כסדרם, ועל התקופה שחלפה - 2,500 שקל בסך-הכול, בעשרה תשלומים.

בעצם ניתן לראות שבתי המשפט בעצם עושים איזון סביר.

הפסיקה בעצם נעה בין הרצון לשמור על טובתם של הילדים ובין הפגיעה במשרתי המילואים. שהרי המענקים הללו הם משהו אישי של אדם שקיבל כתוצאה משירות שעשה אולם היות ומדובר בסכום כסף שמצטבר לו, בנוסף למשכורת והוצאות שמובטחות, בזמן שהנטל בגידול הילדים עובר באופן זמני להורה השני, ומכאן המחשבה שאולי צריך לפצות את אותו הורה.

 לנוכח מה שאנו רואים, אפשר להבין כי כל המצב הנוכחי הביא אותנו עורכי הדין להתמודד עם סוגיות חדשות, ובתי המשפט לא קובעים באופן אחיד, משמע כל מקרה לגופו, ועליכם להצטייד בעורכ/ת דין המתמחים בדיני משפחה ואף שמכירים את הפסיקה..

לשאלות נוספות ולייעוץ אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר בטלפון 076-5384731 ו/או להשאיר פנייה כאן,

שלכם,

ליבנת גבסי, עו"ד ומגשרת