top of page

אלמנה נושלה מצוואת בעלה, היא פנתה לבית המשפט למשפחה וניצחה !

חשיבותו של הסכם הורות משותפת בקהילה הגאה

השופטת רונית גורביץ קבעה כי לאלמנה תהא זכות מגורים לשארית חייה הנובעת מהסכם ממון שנכרת בין המנוח לבינה, והיא גוברת על הצוואה שבה היא נושלה לטובת הבן של המנוח מנישואיו הראשונים.


בעצם האלמנה נושלה מצוואת בעלה, היא פנתה לבית המשפט למשפחה וניצחה !

פסק הדין פורסם ביום 13.03.2026 - תמ"ש (נוף הגליל-נצרת) 40039-02-22, 53087-03-22 ח.א נגד א.א.


 עובדות המקרה:

אדם נפטר ובטרם פטירתו קבע שרכושו כולל משק במושב, יועבר לבן שלנו מנישואיו הראשונים.


האלמנה והמנוח התחתנו בשנת 1995, עבור המנוח מדובר בנישואים שניים.

באוגוסט 2016 הם חתמו על הסכם ממון שלפניו למעט זכות מגורים עד 120 שנה לאלמנה אין ולא תהא לאישה זכות בנחלה, במשק במושב.


המנוח חלה באלצהיימר ובאוקטובר 2020 ערך צוואה שלפיה כל רכושו יועבר אחרי מותו לבנו מנישואיו הראשונים בלבד, סמוך לאחר מכן הלך לעולמו.


ביוני 2024 הבן הוכר כבן ממשיך, והאלמנה הגישה תביעה לבית המשפט למשפחה.


האלמנה טענה כי לאחר מות המנוח, הבן נכנס לבית המגורים שלא כדין, סילק את חפציה האישיים והחל לבצע שיפוץ בנכס במטרה להשכיר לצד ג'. לכן, פנתה לבית המשפט כדי להצהיר עליה כמי שזכאית לגור בבית מכוח הסכם הממון, תוך פינוי הבן.


הבן טען כי היא עזבה את הבית לפני מות המנוח, בעקבות סכסוך ביניהם ולא שבה לגור עימו עד מותו, לפיכך איבדה את זכות המגורים שהוקנתה לה. הבן תמך את דבריו בצוואה עצמה ששם המנוח כתב במפורש שלאישה לא תהא זכות מגורים במשק, וכך טען שיש לתת לזה משקל כרצון המת, שגובר על הוראות הסכם הממון.


בית המשפט קבע שגם אם זה היה נכון שהאלמנה "נטשה את המנוח", הרי אין בעצם העזיבה כדי לשלול ממנה את זכות המגורים בהתאם להסכם הממון. היות ומדובר בזכות חוזית שמעוגנת בהסכם הממון ואין בה כל הוראה הקובעת כי עזיבה פיזית של הבית, מכל סיבה שהיא, מבטלת את זכות המגורים.


השופטת גם לא קיבלה את הטענה שהצוואה ביטלה את זכות המגורים של האלמנה, כי הצוואה לא יכולה לגרוע מזכות חוזית קיימת, בוודאי כאשר אותה זכות לא בוטלה בהסכמה, ולא נקבע בהסכם כי היא תלויה בקיומה של תנאים מסוימים. בית המשפט הוסיף כי מדובר בזכות חוזית חלוטה, כחלק מההסדר הרכושי ביניהם שאינה ניתנת לביטול חד צדדים באמצעות צוואה מאוחרת.


השופטת גורביץ קבעה שבהיעדר הוראה מפורסת בהסכם הממון באשר להיקף הזכות, ובהתחשב בכך שיחידת הדיור הקטנה במשק מספיקה לאלמנה היא תוכל לגור בה עד 120 שנה.


 

לשאלות נוספות בנושא זה ו/או לייעוץ ו/או לסיוע בהליכים בענייני ירושה וצוואות, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר בטלפון 076-5384731 ו/או להשאיר פנייה כאן,

שלכם❤️,

ליבנת גבסי, עו"ד ומגשרת


 



 

 

תגובות


bottom of page