משמורת על הכלב שוב על הפרק !

לא פעם ולא פעמיים, בתי המשפט נאלצו להתמודד עם מקרים שעסקו במשמורת על הכלב / חתול.

כך גם לאחרונה,

רק שהפעם בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לסוגייה.

מקרה שהיה כך היה:

בני הזוג הכירו באתר היכרויות, עברו להתגורר ביחד, וחודש לאחר מכן פנו במשותף לצער בעלי חיים, ואימצו כלב. בן הזוג מימן את דמי האימוץ, ונרשם כבעליו. שנה לאחר מכן בן הזוג הציע לבת הזוג נישואין, אולם עד מהרה הם נפרדו. בחלוף חודשיים שבו להתגורר ביחד, שוב ניתנה הצעת נישואין, וגם הפעם היא הסתיימה בפירוד, והפעם באופן סופי. בסך הכל בני הזוג התגוררו יחד עם הכלב במשך כשנתיים.

בעת הפרידה הכלב נותר לחיות עם בן הזוג, אולם הוא אפשר לאישה להיפגש עם הכלב פעמיים או שלוש בשבוע.

ההסדר החזיק חודשים ספורים, אך בסופו של דבר פרץ סכסוך בנושא והאישה הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה וביקשה סעד למתן צו המורה על כך שתשמש כמשמורנית המלאה על הכלב שמטופל במשותף ע"י הצדדים, או לחילופין, למתן צו שמורה שהשניים ישמשו כמשמורנים משותפים. בתקופת הביניים הכלב שהה בחלק מהזמן אצל האישה ובחלק מהזמן אצל הגבר.

האישה טענה כי מימנה מכספה הפרטי חלק משמעותי מצרכי הכלב, והעניקה לו טיפול מסור במשך שעות ארוכות בעת שבן הזוג היה בעבודתו. עוד טענה כי היא משמשת כ"מטפלת העיקרית" בכלב ונוהגת לשהות איתו ולטפל בו במשך שעות ארוכות בשל אופי עיסוקה, שמאפשר את ביצוע העבודה מהבית, וזאת בשונה מבן זוגה לשעבר שנוהג לעבוד לפרנסתו בשעות משתנות ובמשמרות ארוכות. עוד טענה כי בימים שבהם הכלב שוהה בדירת בן זוגה לשעבר הוא סובל מדכדוך נפשי עקב הזנחה כביכול וחשיפה לעשן סיגריות.

עד להכרעה הסופית בפסק הדין, בית המשפט לענייני משפחה קבע כהסדר ביניים, שהכלב ישהה חצי שבוע עם ה"אב" וחצי שבוע עם ה"אם".

בשביל להגיע להכרעה, בית המשפט לענייני משפחה מינה וטרינר כמומחה, והוא קבע שהכלב מטופל היטב על ידי שני הוריו, שני בני הזוג.

עם זאת, האישה טענה שהיא צריכה לקבל עדיפות כי אהבה כלבים עוד מילדות, בשונה מבן הזוג, שמעולם לא גידל חיית מחמד. לטענתה בן הזוג לשעבר יוצר סכסוך מלאכותי בנושא הכלב, כדי לנקום בה, בנוסף לכל מה שטענה כאמור לעיל.

בן הזוג לעומת זאת טען שהוא המטפל העיקרי בכלב, והיחיד שלקח אותו לווטרינר, ומשום ששבב האיתור רשום על שמו. לטענת האיש לא בכדי, כשהאישה עזבה פעמיים את הבית, היא לא לקחה איתה את הכלב, וכמו כן העלה גם הוא כלפי האישה האשמות נגדיות על אינטרסים זרים של נקמה ומאבק.

בית משפט לענייני משפחה דחה את תביעת האישה וקבע בין השאר כי בשל העובדה ששני הצדדים מצדיקים כי "טלטול" הכלב מבית לבית אינו לטובתו, ראוי לקבוע מקום אחד בו ישהה הכלב וקבע כי הכלב ישהה אצל הגבר כי אופי היחסים של בני הזוג לפני ואחרי הפרידה, אין מקום לחייבם להמשיך לשמור על קשר לא בריא רק לצרכי הטיפול המשותף בכלב, ולכן אין זה המקרה ל"משמורת משותפת" על הכלב.

בת הזוג לשעבר סירבה לקבל את פסיקת בית המשפט לענייני משפחה וערערה למחוזי.

בערכאת הערעור שלושת השופטים הגיעו לשלוש מסקנות שונות, אך בשורה תחתונה קבעו משמורת משותפת והפכו את ההחלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה:

שופט אחד אישר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כמותו. השופטת השנייה קבעה שיש לתת עדיפות דווקא לאישה, שהייתה המטפלת העיקרית בכלב בחיי היום יום. עם זאת, מאחר שהאישה הסכימה למשמורת משותפת, ובהנחה שבן הזוג יעדיף כעת משמורת משותפת על פני ויתור על הכלב, ניתן לקיים במקרה זה משמורת משותפת על הכלב. השופט השלישי פסק בכלל, שמשמורת משותפת על חיית מחמד, שהצדדים טיפלו ביחד בחייהם המשותפים, היא דרך המלך במקרים כאלה של פירוד, ולכן תמך גם הוא במשמורת משותפת.

לסיכומו של דבר,

כלבים ו/או חתולים הם כמו ילדים עבור אנשים מסוימים ולכן יש לקחת את הדברים בחשבון, כאשר בני זוג נפרדים חייבים להכניס גם סעיף להסכם גירושין ו/או להסכם הממון העוסק במשמורת על הכלב/החתול כולל הסדרי שהות. ואם לא תעשו כן, אתם עשויים למצוא את עצמכם בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה על הסדרי שהות עם בעל החיים שלכם.

(אציין כי זה יכול לזלוג לכל סוג של בעל חיים שהינו חיית מחמד, אז קחו את זה בחשבון).

  לשאלות נוספות בנושא זה ו/או לייעוץ ו/או לסיוע בעריכת הסכם ממון/גירושין, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר בטלפון 076-5384731 ו/או להשאיר פנייה כאן,

בשורות טובות❤️,

ליבנת גבסי, עו"ד ומגשרת